ה’ שינה את שמו של אברהם, משם הלידה “אברם,” לשם אברהם. למה הא-ל שינה לאברהם את שמו? ולמה דווקא לשם אברהם ולא לשם אחר?
בהיותו עדיין אברם, אברם ראה בכוכבים כי לפי מזלו הוא עקר. במילים אחרות, לא היתה לו היכולת להביא ילדים, תולדות. ראינו שהתולדות מקדמות את האחדות. נמצא שלאברם חסרה היכולת לקדם אחדות בעולם.
התורה מספרת לנו שאברם התפלל וביקש ילדים. אמר, “ה’ א-לקים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי.”1 (ערירי פירושו בלי בנים.) היות וה’ ידע שאברם היה חשוך בנים, אברם לא היה צריך לציין זאת. אז למה אברם כן ציין את העובדה הזאת? לפי המדרש, אברם פנה לה’ ואמר לו: “רבונו של עולם אם עתיד אני להעמיד בנים ולהכעיסך [רוצה לומר, שבניו יכעיסו את ה’], מוטב לי ואני הולך ערירי.”2 במילים אחרות, אברם לא רצה סתם ילדים, אלא הוא רצה ילדים צדיקים.
כאשר ה’ הסכים לבקשתו של אברם, והבטיח לו צאצאים, אברם עדיין היה משוכנע שהוא עקר. ה’ היה מוכרח לומר לו שעתידו אינו מקובע לפי מהלך הכוכבים, המסמלים בספרות הרבנית את כוחות הטבע.
כאשר ה’ קרא לאברם בשם חדש, ה’ הוציא את אברם מהשפעת הכוכבים. מאותו רגע, ה’ הוא שקבע את עתידו של אברהם בצורה ישירה, ולא דרך האמצעי של כוחות הטבע. ה’ שינה את שמו מאברם לאברהם כדי שאברהם יוכל להוליד ילדים, ודווקא ילדים צדיקים שממשיכים התולדות (ראה פרק התולדות לעיל).
באותו מעמד שבו ה’ נתן לאברהם את שמו החדש, ה’ אמר ששמו החדש מסמל שיהיה לאברהם תפקיד חדש. התפקיד החדש נקרא, “אב המון גויים.” (המשמעות כנראה היא אב לאומה רועשת, כפי שיעידו כלי התקשורת הזרים שעושים רעש מכל דבר שישראל עושה. ולשון גויים ברבים מתייחס לשבטים, כפי שמצוי במקרא.) ניתן לקצר אב המון גויים לאברהם.
אם הבסיס לשם אברהם הוא אב המון גויים, למה לא השתנה שמו לאברהמון? למה לקצר “המון” ל”הם”? ולמה נותר האות “ריש”? הרי ה”ריש” לא חלק ממילת “אב” ולא מ”המון.”
בעזרת ה’ ראיתי תשובה לשאלה הזאת, “מה עם האות ‘ריש’,” בפירוש על שינוי שמו של אברהם. המפרש הסביר שה’ריש’ מאפשרת לקרוא את השם “אברהם” כך: אבר-הם (כלומר שדורשים אותו כאילו שהאלף נקוד צירי: אֵבַר-הם.)
מה זה אבר הם? “אבר” בלי תיאור מסויים, מדבר על אבר המין הזכרי, בלשון התורה. ברמה הסמלית, זה כח הילודה. כלומר “אבר”-“הם” הוא “זה שיכול להוליד” את “הם.”
מה זה או מי אלו “הם”?
כשאברהם ביקש מה’ שיתן לו ילדים, ניסח את בקשתו, “מה תתן לי.”
הפירושים לרוב מבינים את דברי אברהם כשאלה, “מה תוכל לתת לי יותר מבן?” אבל אפשר לקרוא את זה כבקשה: ” ‘מה’ תתן לי ” – תתן לי ‘מה’. אציין שספר תורה נכתב בלי ניקוד, מה שמאפשר כמה קריאות נכונות של אותם הדברים.
לפי הרב יצחק לוריא אשכנזי, המכונה הארי הקדוש ע”ה, “מה” הוא כינוי לאחד משמות ה’ יתברך, שנכתב כך: יו”ד ה”א וא”ו ה”א. (ערך האותיות בגימטריא מסתכם ל45, מ”ה. י היא האות העשירית ושווה 10, ו 6, ד 4, ה 5, א 1, ו 6, א 1, ו 6, ה 5, א 1 = 45 = מ 40, ה 5.) מאחר והכינוי מבוסס על הערך המספרי של האותיות, אפשר גם לקרות לשם ה”ם, שזה גם 45 כמו מ”ה. אברהם ביקש את השם הזה… מה זאת אומרת?
השם והכינוי האלה מפנים לדרך שבה ה’ מגלה את תפארתו בעולם, דרך ישראל. כך ש”מה” גם כן רומז לישראל, ויעקב אבינו אפילו נקרא “מה” על ידי המלאך שגם כינה אותו ישראל. ”
בעניין שם מה שנקרא יעקב על ידי המלאך, ראה חומת אנך על בראשית ל”ב:כ”ח.
במילים אחרות, אבר-הם זה הכח להוליד את מה/הם, ישראל. אברהם בעצמו לא הוליד את ישראל ביולוגית (אברהם היה סבו של ישראל). אבל היה באברהם את הכח להוציא את “מה” אל הפועל, לגלות את תפארתו של ה’ בעולם. לכן נשמרה האות ר’ בשם אברהם – לשמר את הקריאה, אבר-הם. ולכן גם המון קוצר להם.
לסיכום, למה לא נקרא אבהמון או אברהמון? למה אברהם? אברהם ביקש “מה תתן לי,” כלומר, “תתן לי ישראל.” ה’ השיב וכינה אותו “אבר-הם” כמו אבר-מה, אבי ישראל.
הזהות של אברהם התחילה כזהות מוגבלת, קשורה לאומה אחת, ארם. אברם הוא אב לארם. זהותו השתנתה לזהות עולמית, אברהם, האב שיש בו, בכח, ישראל. וישראל היא הבחינה של הבן הצדיק שביקש אברהם, כי היא אומה המסוגלת לאחד את העולם כולו, כמתואר בפרק על התולדות.